שיקום בית הכנסת תפארת ישראל

יש התרגשות גדולה ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. ה  "תפארת ישראל" בית הכנסת שנחרבה במלחמת העצמאות של ישראל בשנת 1948 משוחזרת ומשוחזרת לתפארתה המקורית. בית הכנסת, שהושלם בשנת 1872, היה אחד מציוני הדרך המרכזיים בעיר העתיקה, עם כיפתו המתנשאת מעל כל שאר המבנים.

מבט אווירי של תפארת ישראל
נוף אווירי של העיר העתיקה בירושלים בתחילת המאה ה -20. בית הכנסת 'תפארת ישראל' מסומן בחץ האדום. צילום באדיבות זולטן קלוגר.

בית הכנסת 'תפארת ישראל' נבנה על ידי חסידיו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין והיה מקום משלם ליהודים החסידים בעיר העתיקה. זה ידוע גם בשם Nisan Bak Shul על שם מייסדו המשותף Nisan Bak. ידוע כי הרב מרוז'ין אמר שבזמן שבית המקדש עמד, התפילות של כל העם היהודי עלו ממנו לשמיים, אך כעת, במהלך התפוצות, התפילות עולות מבית הכנסת 'תפארת ישראל'.

בעברית, תפארת פירושה "פאר" או "פאר" ו"ישראל "הוא שמו של העם היהודי. כפי שהשם מרמז, בית הכנסת היה מלכותי. החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ (JQDC) האחראית על בנייתו מחדש של בית הכנסת נוקטת בכל הצעדים הנדרשים להחזרתו ליופיו המקורי. בית הכנסת עתיד להיות בגובה 25 מטר ויכלול 275 מטר שטח בנוי. יהיה לו גג כיפה משוכלל וכניסותיו וחלונותיו המקושתים ישוחזרו. בית הכנסת נודע גם בזכות קישוטיו המעוטרים כמו בימת הברזל שלו שגם היא תשוחזר.

פנים בית כנסת תפארת ישראל
מראה פנים בית הכנסת ושל הבימה המוגבהת עם שבכת הברזל מקושטות, גלויה מתחילת 1900 לערך. תצלום באדיבות ויקימדיה.

מתחת לבית הכנסת יבנו שלוש קומות תת קרקעיות. בקומה הראשונה יוצגו ממצאים ארכאולוגיים ומקוואות שהתגלו באתר בזמן החפירות לשיחזור בית הכנסת. הקומה השנייה תשמש לצרכים טכניים ובקומה השלישית יבנה אולם כנסים.

היסטוריה קצרה של בית הכנסת תפארת ישראל

הקרקעות לבית הכנסת נרכשו לראשונה על ידי חסידים רוז'ינר בשנת 1843. הצאר ניקולאי הראשון תכנן לרכוש את המגרש להקמת מנזר או כנסייה, אך החסידים סגרו את העסקה ימים ספורים לפני שרכש את האדמה. לקח לחסידים שנים לגייס כסף לבניית בית הכנסת והבנייה התעכבה עוד יותר על ידי פקידים מוסלמים.

הכספים הסופיים להשלמת בית הכנסת נתרמו על ידי שליט גרמניה פרנץ ג'וזף. אומרים שיוסף ביקר בירושלים בדרך לחנוכת תעלת סואץ. במהלך סיורו בעיר הוא שאל מדוע חסר בית הכנסת את גגו. הרב באק השיב "בית הכנסת הוריד את הכובע לכבוד הוד מלכותך!". לאחר מכן תרם ג'וזף בחסד את הכספים הדרושים לבניית הכיפה, שהוטבעה על ידי התושבים "כיפת פרנץ ג'וזף".

במהלך מלחמת העצמאות בישראל, בשל גובהו ומיקומו האסטרטגי, הוא שימש את הכוחות הישראלים בקרבות נגד צבא ירדן. ב- 21 במאי 1948 בית הכנסת נהרס כליל על ידי הלגיון הערבי הירדני במהלך 'הקרב על ירושלים'.

בשנת 2012 אישרה עיריית ירושלים את בנייתו מחדש של בית הכנסת וב- 27 למאי, 2014 הונחה אבן הפינה לשיפוץ.

בדומה לשיקום בית הכנסת "הורבה", בנייתו מחדש של בית הכנסת "תפארת ישראל" היא צעד חשוב המחזק את הנוכחות היהודית בירושלים.